סיפורן של ארבע עלמות גברת חפרפרת, חולדה, גירית וקרפדה אשר מבלות על גדות נהר התמזה ולומדות שיעור חשוב על זהירות בדרכים וקורקינטים חשמליים

על פני נהר התמזה הנינוח

האביב הקדים השנה לפרוח.

וכך יצאה לשוטט לבדה,

הגבירה הנכבדת מיסיס חולדה.

היא יצאה לראות את הנחל לאחר שהפשיר השלג

ואת הגברת חפרפרת פגשה ליד הפלג.

היא עמדה בפתח ביתה ואחזה מטאטא

'שלום חברתי?, תחפצי לשתות תה?'.

השתיים ישבו לתה של בין הערביים

והביטו באדוות שעל פני המים.

הן העלו זכרונות מטיול לארצות הברית

ולפתע נזכרו בחברתן הגירית.

'גירית נשמה! מה מעניין מה שלומה?

כבר חודשיים באינסטה לא העלתה אף תמונה!.

השתיים יצאו לטיול חולץ עצמות

כדי לבקר את חברתן ברחוב הגיריות.

(דפיקה בדלת).

הגירית הזמינה אותן פנימה לאכול מרק,

חפרפרת החלה את שיחת הסרק .

-כל המלכים, בפסגת העולם,

-חיים בפאר ושולטים בכולם.

-על העם במדרון אף אחד לא מביט,

-הם לא יודעים מי כאן מחליט

לכל הנסיכים יש את הכל,

למלוך ולפקוד,

זה לחפור ולסבול.

בתוך הטירות שיעמום עד אימה,

אז כאן בנהר נערוך מסיבה!.

איזה אושר

פודינג יורקשייר

מה בדלי?

פירה אנגלי!

עוד רולדה?

מרמלדה?

כרגיל

עוגת זנגביל

המלכים סתם חמורים,

טומנים מלכודות,

שודדים ארורים.

דואגים שבהם שום דבר לא יפגע,

אבל לעולם לא ידעו אהבה.

המלכים סתם נלחמים,

סוגרים את עצמם בין מאות חדרים.

וכאן לא אכפת מכל המלחמות,

כאן בנהר רק רוצות להנות.

אני לא אתן לאף אחד אף פעם פקודה,

אגב, מה חדש עם חברתינו הקרפדה?.

'צרה צרורה שכזו לא ראית',

השיבה להן החברה גירית.

קרפדה נרגשת כמו ראשן מקוריקינט חשמלי.

ולכן הסתבכה בעניין שעירב פרקליט פלילי,

היא קיבלה קנסות מפה עד עכו,

כל יום בכביש מתרגלת 'חרקות'.

התקשרתי לדאוג לה לשאול אולי נמאס,

אבל הסתומה נתנה רייס ואכלה את הראס.

אני מבינה שהקורינט נותן לה ריגוש,

אבל היום שלחו אותה לקלבוש!

מולה ישבה מצומררת

חברתה הטובה, הלא היא החפרפרת.

'קורינט חשמלי, באמת מה הפלא,

עלינו לבקר אותה בבית הכלא!'

וכך קרה שאותה קרפדה,

הצלע הרביעית של החבורה,

הייתה כעת בצרה צרורה.

לשלוש החברות היה בהחלט אכפת,

ולכן יצאו מיד אל בית המשפט.

בינתיים המתינה הקרפדה לגזר הדין,

אך מצאה פתרון מהיר וזמין!

ראשה הערמומי לא חדל לתפקד,

היה עליה למצוא את מי לשחד.

'מי יהיה בר המזל שיזכה,

הו! בדיוק עובר כאן המנקה,

חביבי, אני מודה עברתי על החוק,

אני אוהבת לשלם בירוק.

כל שצריך זה שתעמיד פנים

שתקפתי אותך וגנבתי לך את המדים.

תקלל את הקרפדה הארורה שהבריזה,

ותצא לך לנפוש מפואר באיזביזה.

זה בהחלט היה נאום מראשים

כשהקרפדה שלפה שטרות מרשרשים.

מכאן המשיכה תוכנית הבריחה המחושבת

אך, הקרפדה המחופשת אחרה לרכבת.

בזוג מכנסיים, כובע וצעיף

קיפצה נחפזת על שפת הרציף,

האיזור המה שוטרים והיה מכותר

הקרפדה זעקה לנהג הקטר.

היא היתה חייבת להספיק כדי להימלט

'אני איש מבוגר, אנא האט!'

'יופי, עכשיו אני לגמרי בטוחה'

חשבה לעצמה ומיד התחבאה.

ובינתיים הובא העידכון השופטת,

אודות הקפרדה האסירה הנמלטת.

גם לשלוש החברות הִגִּיעָה הידיעה,

החפרפרת הגירית וגם החולדה.

'אין לנו זמן, חייבות לזוז,

הקפרדה על הרכבת מאה אחוז!

ובעד עצביהן לאיטם נמתחים

התגלה כי חסמו את כל הדרכים!

'מה אנחנו הולכת לעשות,

המשטרה עומדת לפשוט?

'יש להם כוח חזק ומיומן

אולי נוכל למשוך מעט זמן.

השלוש הגיעו למחסום המשטרתי,

בעודן מתכננות מבצע מחתרתי.

'שלום אדון שוטר הלכנו לאיבוד,

'אין לי זמן מצטער, נוהל מעצר חשוד'.

הרכבת עצרה בחריקת בלמים,

החולדה מיהרה- 'איזה מדים!,

זה בד נושם? פוליאסטר איכותי?

בדיוק אני מחפשת מה לקנות לגיסתי.

אני נראית כמוה רק בגרסה משופרת,

אבל אתה לא מאמין כמה היא חופרת.

אבל בעיקר היא מקטרת,

לא הולך לה העסק בתור מתקשרת.

והחברה החפרפרת סימנה לקרפדה שבקרון,

זה הזמן להסתלק! ניסיון אחרון!

'יותר מדי שוטרים חבל להתקוטט,

(שריקה)

הלו, גברת אפשר לקחת טרמפ?,

-'בטח לאן תצטרכי?'

והקרפדה נמלטה בנתיב המזרחי.

(רגע!, יש ילדים שהרכיבו את האוזניות הפוך-

הקרפדה עושה פרסה)

בינתיים סיימה את דבריה החולדה,

הֶחְמִיאָה לפקד ואמרה תודה.

ומאחר ופינתה את דרכה לשוטר,

הוא נתן את הפקודה- כולם להסתער.

אבל הקרפדה הייתה במקום אחר.

הקרפדה ברחה, אבל את הניצחון כבר לא יכלה לחגוג,

היא ביקשה מהנהגת, שתיתן לה לנהוג.

ולקרפדה לא היה שום תירוץ,

היא החליטה שהיא נהגת מירוץ.

'בזבזתי את הזמן על פעלולי קורקינט,

בתור נהגת מירוץ אשבור את האינטרנט!'

וכך הקרפדה לחצה על דוושת הגז ברקיעה,

והמשיכה לדהור אל עבר השקיעה.

(תוכלי לעצור, אני עוד רגע מקיאה)

ומאז כל אחד צריך להיות הולך רגל חרוץ,

העולם מלא בקרפדות מירוץ.

סיפור הרוח בערבי הנחל , כמו שהוא ישאר,

ולנו הולכי הרגל מוטב להיזהר.