סיפורו של ילד הפלא פינוקיו העשוי קרש ועץ שנולד לזוג הורים נגרים ופיה פונדקאית.

פינוקיו 2.0 לקריאה באתר עברית

פינוקיו, צעצוע העץ המפורסם בעולם חולם להיות ילד אמיתי ומוכן לעשות הכל כדי להגיע ליעד. 

בדרך, פינוקיו מגלה כי החיים יותר מסובכים מכפי שציפה. לאנשים קל לרמות אותו ובכל פעם שהוא משקר האף שלו מתארך.

פינוקיו מנסה להסביר את עצמו מול הוריו המשותפים- הפיה הטובה וצמד הנגרים ג'ף ופטו אך נאלץ לבצע בחירות כואבות שיביאו אותו לחשבון נפש.

ברשת ההסכתים של 'שימו לב' תוכלו למצוא גם סיפורים על חיות

בסגנון דולבי אטמוס

פינוקיו

ג'ף ופטו היו זוג נגרים שחיו לבד

בדירה מסודרת

קירות מסוידים,

מדפים ללא ספרים,

שיש חף מכל גרגר אבק,

הם היו נשואים אחד לשני,

איש מהם לא היה רווק.

יום אחד הגיעה לבקר אותם הפיה הטובה,

היא נכנסה לבקר כשהייתה בסביבה.

למעשה כמה ימים לפני כן,

היא נתנה להם צעצוע שביקשה לתקן.

ג'ף הזהיר שהלכה עדיין טרייה,

ופטו לקח את הפיה מיד לנגריה.

היא שלמה מיד, המחיר היה די זול,

והפיה קיבלה מתיקון בובה של טרול.

כאשר חלפה על פני המדפים,

עבר בראשה רעיון מוזר, אולי קצת שטותי.

"יש שם בובה מעץ שנראת כמו ילד אמיתי!"

"פינוקיו" נתתי לו שם קצת מצחיק,

אמר פטו ולפתע היסמיק.

"יש לי פיצוי על אבק כוכבים פג תוקף,

לא היה להם באותו זמן עודף,

אני עדיין זכאית,

צריך במקרה פיה פונדקאית?"

"זה יחליש את הכוחות שלך תשעה חודשים!"

השיב ג'ף ופינה מדרכו כמה קרשים.

"אתם נותנים לילדים את קסם הילדות,

מי כמוכם מספרים סיפורים דרך נגרות?

אתם עובדים שניכם,

ערב והשכם,

ועמוק בפנים אתם רוצים ילד משלכם!"

"ילד משלי לא מתוצרת מכשף"

פטו והפיה הביטו מופתעים בג'ף.

"אבל אני רוצה לקחת אחריות,

את יודעת מה אומרים על כישופי פוריות!"

תקשיבו לי ותקשיבו לי טוב אף אחד לא מטיל וטו,

התפרץ לשיחה בן הזוג פטו.

את מבינה שזו הצעה די מטורפת,

אולי נסכים על הורות משותפת?

כעבור תשעה חודשים,

הופחה בובה רוח חיים!

פינוקיו היה ילד תוצרת כישוף ביתי,

ומיד שאל- "שלום, אני כבר ילד אמיתי?,

מי יקח אותי מהחוג בארבע?

למי מכן אקרא דאדי

ולמי אקרא אבא?".

הפיה הסבירה לפינקיו מיהו, מאלף עד תו לגמרי קומפלטו

מדי פעם התערבו והפריעו, שני אבותיו ג'ף ופטו.

לאחר מכן התכנסו לשיחה, והגיעו למסקנה מלוכדים,

שפינוקיו צריך להתחיל למחרת את יום הלימודים.

ולפתחה של אותה השנה הקרבה,

הם נתנו לו כסף לקניית ספרים וכלי כתיבה.

וכדי שדבריהם יהיו חקוקים בסלע,

הם העניקו לו ציפור שקראו לה נלה.

הם וידאו עם פינוקיו בכל הזדמנות

שהוא זוכר את הרחוב ואת שם החנות.

וכך בבוקר רץ פינוקיו בשמחה,

כאשר נלה קראה אחריו וצרחה-

'איזה ילד היפר יא וווואלי,

אני כבר באה! פינוקיו חכה לי!".

נלה אומנם השקיעה מאמץ ניכר

אך פינוקיו נעלם מעבר לכיכר.

ולפני שהספיק לרכוש את ספריו

קיבלו אותו המחנך אשכול והמנהל ויובב.

"אתה ילד או בובה? יצרו אותך בטוקיו"

אני ילד אמיתי והשם שלי פינוקיו"

כן, ברור, מובן מאליו.”

השיב הגבוה מהשניים- יובב,”

'לא היית צריך לשאול!' הוסיף ידידו הטוב אשכול.'

'נעים לפגוש מישהו כמוך, בהחלט המון כבוד,

אכן ילד כמוך צריך להשקיע וללמוד!

אנחנו מבינים ומעורים,

בסוגיה של תשלומי ההורים,

אז במקום להטריד את האבות שלך, חבל,

תזרע את הכסף באדמה, זה הרבה יותר פשוט וקל!

וכבר פינוקיו הסתבך

הוא הקשיב למנהל ולמחנך!

הלך איתם לערוגה מרוחקת

עשה כדברם, טמן את הכסף,

ולא שכח להשקות בקצת במים.

פינוקיו רצה לרצות את השניים.

אבל לא צמח שם כלום, אפילו לא ניצן

"אתה צריך לתת לכסף רק עוד קצת זמן,

ניפגש כאן מחר, באותה השעה"

אמר אשכול, "אבל זו רק השערה",

זו מילה שלי, כל עוד אני נושם!

אני נשבע להבטיח, אבל לא לקיים. "

פינוקיו פנה ללכת , כאשר שמע-

"הלו! תתחפף מפה ילד

מישהו מאחוריו צרח כמו משוגע,

זה היה חקלאי, הבעלים של הערוגה.

"מי הטיפש, המנול האימבציל,

שככה שיחרר מהמקום את הדחליל".

הוא קשר את פינוקיו, שמרוב פחד היה מאובן,

ילד העץ, לא הבין איך נפל כL ורבן!

הוא אמר שיסבול כל כאב כל עוד יש לו משמעות,

"אילו לזמן שעובר כל עוד יש בו וודאות"

פינוקיו חזק מעצמו "מעל כל החולשות אני אזהר,

אתגבר על האסור, ואלחם על המותר.

כעבור שעה, שעתיים, אולי יום או עשרה,

הגיעו למקום חוקרים מהמשטרה.

עד למרחקים נשמע קולם,

כאשר הם חיפשו את הילד שנעלם.

הברווזה בלה טסה עם משקפת טלסקופית ממוקדת

ושלחה את המשטרה עם ג'ף ופטו ובניידת.

האבות חיבקו את בנם, אחוזים סערה

"דאגנו לך המון חמוד!

ספר לנו מה קרה?

-” הלכתי לאיבוד!"

"אנחנו נטפל בכל מקרה מה שתצטרך"

אמר ג'ף והוסיף, " האף שלך מתארך?!"

"היית בבית הספר? קנית את הדרוש,

"בדיוק כפי שאמרתם, השקעתי כל גרוש"

ידעת בדיוק כמה צריך לשלם?

כן אמר פינוקיו, ואפו חזר למצבו הקודם.

"אולי האף שלך צמח כי אתה קופא,

אולי נלך למיון כדאי שתראה רופא".

נראה שאיזה בורג התרופף,

בתוך ראשו של האב המודאג ג'ף.

ופטו הוסיף, אולי זו הייתה הרפתקה,

ספר לי מה למדת בכיתה?.

פינוקיו לא הספיק להיכנס לאף שיעור!

כל מה שיאמר יהיה בגדר הימור

"היה נחמד, בעיקר נהניתי בהפסקות"

אמר פינוקיו ושוב התארך לו אפו!

פטו אמר שיש כאן בעיה,

הם לקחו את פינוקיו לבקר את הפיה.

האם המודאגת לא ידעה על התקרית,

ואמרה שסוגיית האף איננה כלל מקרית,

האף מתארך למשמע כל מילה שקרית!

ההורים ניסו מה קרה לפינוקיו, מה מפריע ומעיק?

האם ישנו ביריון בבית הספר שמטריד אותו ומציק?

פינוקיו ניסה להסביר את עצמו ולהיות מחושב,

אבל איך לתאר את מה שקרה עם אשכול ויובב?.

ולכן הוא ניסה להסביר להורים

שלא ידאגו ושיהיו רגועים.

ואם אני חייב כבר לנסות פחות

זה מחליש שבינתיים אין עוד תוצאות,

אני צריך היום , אולי, להירגע,

תדעו, אני שאני לא עושה הצגה.

ואני אני מוכרח אני לא אתעודד

אני צריך להגשים ולא להתמודד.

כי זו לא השעה , יש עוד זמן להמתין,

וצעקתי המון, בלי חשבון, ובחרתי בסוף בחיים.

הפיה שמחה על אמרות השפר,

אך הזכירה כי יהיה ילד אמיתי רק אם יסיים את בית הספר.

פינוקיו לא היה ילד רע ובכלל לא שובב,

ובמשך שנים הוא חזר ונקרא למשרד של אשכול ויובב.

ובמשך השנים אכן חזר וביקר

ותמיד ניסה להוכיח שהוא לא משקר.

אך מה קרה לפינוקיו והמשאלה שלה קיווה?

את זאת תגלו בפרק הבא!