לדוכס פיגמליון יש מיליוני עוקבים באינסטגרם. אבל זה לא מספיק לו. יום אחד כאשר פיגמליון מוריד פילטר בשם אלייזה, הוא מתאהב בסלפי שמצלם.
האהבה של פיגמליון משתלטת עליו, הוא עומד לאבד הכל אבל אז קורה הבלתי צפוי.
חלק ראשון בסדרת הכשף הויראלי
פיגמליון
היו היה לפני המון שנים דוכס בשם פיגמליון
והיו לו עוקבים... יותר ממיליון.
ונאמר זאת מיד, כדי להסיר כל חשדות
אכן היה אינסטה בעולם האגדות.
כמו הפרופיל של פיגמליון שהיה חתיך וחמוד
הוא זכה בקמפיינים של הנעלה וביגוד!
פיגמליון קיבל אינספור שערי מגזינים,
והיצטלם בסיישל, לאוס, ובפיליפניים.
הוא תיעד לסטורי כל רגע בחייו,
צרור של לייקים היו מובן מאליו.
יום אחד הוא מצא פילטר בשם אלייזה,
והחליט לנסות על סלפי שצילם,
בהתחלה האפליקציה לא זזה,
אבל כשניסה את הפילטר- לא יכל להתעלם.
הגבות נראו משורטטות ומדויקות
הלחיים הודגשו ונראו מעט סמוקות.
עיני התכלת ברקו באור זורח
כל ריס וריס נזקר והתמתח.
פיגמליון חשב לעצמו- איזו יצירת אומנות,
ומיד התמלא עניין וסקרנות.
צריך לנסות את הפילטר עם הווסט הסגול,
ועם הכובע שנראה כמו ראש של תרנגול!.
פיגמליון בחן את עצמו מול המראה,
וצילם סלפי מזריחה עד שקיעה.
הביט בצילומים, העלה ותייג,
וסינן את המפיקה כשניסה לחייג.
במשך ימים פיגמליון לא עזב את ביתו,
כל היום עמד והתפעל מדמותו:
"על כל פוסט כולם מגיבים,
גם בערדליים גם בכפכפים.
אני חמוד יותר מדי."
על כל חרוז עושים לי לייק.
אני כזה דוגמן מוכשר וגם גדול,
למדתי לעשות פוזות כשלמדתי לזחול.
אני חכם יותר מדי
באינסטה רק מתים עלי!."
איזו תמונה מהממת! מי החתיך בקפוצ'ון!
איזה חתיך אבל על אמת! היתי מתחתן עם פיגמליון!
ודווקא הרגע,
מעל כל תמונה רשם וכתב-
'קשה באימונים וקל בקרב',
או 'נוהל בוטוקס של יום שישי',
או 'טיפחתי את השריר הדו ראשי'.
אחרי יומיים נגמרו לו הרעיונות,
'אולי אצטלם עם אוכל, אבל מאין אשיג מנות?',
הוא יכל לבשל, אבל לא היה לו כוח,
ומבלי להתבלבל- פיגמליון הִיזְמִין משלוח.
האוכל יצא חמים ומהביל,
פיגמליון נחפז להצטלם עם התבשיל,
בחן תאורה, סגר את התריסים,
"אילו שפתיים ואיזה ריסים!".
הוא ערך, ותייג, כל רוחו סערה,
-עד שסיים המנה היתה קרה.
אבל הימשיך בתוכנית ללא כל כוונה לחדול,
פיגמליון כמובן שכח לאכול.
הדוגמן המפורסם התעלם מבטנו
ורק מלמל בינו ובין עצמו
איזה חתיך איזה מושלם
כמה טוב להיות דוגמן וצלם.
ודווקא איתך
אני לא צריך
עוד שום הבטחתי
ואם מיהרתי,
ואם אתעשת:
אשדר כל שניה של אמת.
המפיקה הגיעה לגרור את פיגמליון,
"מצלמים היום פרסומת לפטריות שמפניון",
הגיעו צוותי צילום מטבאי ומדלפי,
וכולם עמדו בתור לצלם איתו סלפי.
"אני כל כך מאושר! איזה שמחה! איזו אידיליה!"
"סליחה אפשר תמונה? קוראים לי בזיליה"
"נעים מאד לצלם ולפגוש"
"קוראים לי בזיליה אני בת שלוש".
"ואת מבקשת לצלם דווקא איתי תמונה?"
"כן, אני גרה ממולך, המשפחה השכנה"
"אמא מוסרת שיש ועד שכונה שצריך לשלם,
... אה... ושהילדים יתמלאו קנאה, אז יאללה נצטלם".
(סאונד הליכה)
"היחס של המעריצים שלי טעון שיפור!"
חכה פיגמלין, את בזיליה- נפגוש בהמשך הסיפור.
בעצם אולי זו ילדה חרוצה
היא עמדה בתור כמו כל מעריצה
"אניח שזו תינוקת שרק מוציאה קיטור,
הו! יש עוד מעריצים שמחכים לסלפי בתור!"
אבל פגמליון, שהיה קצת דביל,
צילם גם הוא סלפי במקביל.
זאת מכיוון שאף על פי כל אותם הישגים,
הוא היה חייב עוד לייקים והמון שיירים תיוגים.
הוא ניסה להישמר, אבל הצליח להתפתות,
וקנה עשרים אייפונים, הכל מכספו.
"אין מספיק לייקים!, יש לי עוקבים פרמיטיביים!
אני חייב להגיב לעצמי מפרופילים פיקטיביים".
הוא כתב תגובות לעצמו, ללא מצפון או יושר,
ושכח ללכת להתאמן בחדר הכושר.
"תראו כמה לייקים חתיך כזה גורף!"
הוא מלמל לעצמו כשהסתגר במרתף.
הוא נראה מוזנח, מרושל, חסר תקנה,
ושכח להשקות את השיחים בגינה.
הוא לא ראה אור שמש ולא אוויר צלול,
רק הימשיך לעוד סלפי במבט חלול.
"פילטר אלייזה הייתי רוצה שנתתן!
בזכותך כולם רק רוצים לפרגן!"
דוגמן בלי מוח, אולי קצת גאון.
הושטת לי יד כדי ללמוד מה נכון.
ואם שלחו בי, איזה כישוף.
זה קסם של אושר, להיות כאן חשוף".
אבל יום אחד הכל נהרס,
כאשר הוויפי שלו קרס,
הוא המתין יותר מחודש!
על המודם יש עובש!
פיגמליון ממשיך למחות
לעבור בין השלוחות.
מקווה ומתפלל שיתקשר המנהל,
"יותר טוב... הלוואי!
תשלחו בסוף טכנאי!
אבל אני מגיב לא לעניין,
מה הבעיה שלי לתת לכם זמן?"
כל נציג נשבע ומבטיח,
שמחר יבוא טכנאי,
או יותר הגיוני... המשיח.
לבסוף לא היתה לפיגמליון עוד ברירה
הוא כמעט שקל לעבור טירה!
ולכן הוא קיבל החלטה החלטית!
להקים לעצמו אנטנה פרטית!.
הוא היה צריך להחתים את שכניו
ההורים של המעריצה בזיליה,
לכן הזמין אותם לבר נחשב,
ונתן להם זר פרחי בוגונוויליה.
אבל ההחלטה להקים אנטנה פרטית
הייתה חסרת תקדים
והמפיקה הסבירה בנימה עוקצנית
שפגימליון כבר מגזים.
"בסוף תיפגע, אני בהחלט בטוחה
שים לב כמה שאתה חושב על עצמך!
הראש שלך בטלפון אתה לא רואה מה קורה מסביב!
אני צועקת לך שעות ואתה אף פעם לא מגיב.
תתעורר עכשיו כשעדיין מוקדם,
יש בעולם עוד בני אדם!.
"זה בסדר, הבנתי, אני אדם מפונק,
עכשיו אני חייב ללכת, תכף סוגרים את הבנק".
פיגמליון סיפר שהסוכנות שלו היא אישה חצופה!
כלומר, סיפר לפקידת הבנק, שהגישה לו את המעטפה.
את אותו הסיפור תיאר פיגמליון
גם למנקה ולשומר בחניון.
כולם תקעו מבט מלא שיעמום
אבל פגמליון כבר היה מוכן עם נאום!
אני בן אדם שמקפיד
להופיע תמיד בכל פיד.
חיי הדוגמן המוצלח
שרואים על פני כל מסך!
אני חתיך יותר מדי.
תשאל מפיק וכל במאי,
אני צריך חיבור פרטי
האינטרנט שלי מדי איטי!
במקום לשמור על פרופיל נמוך
פיגמליון פנה לרחוב הסמוך,
חבורת ביריונים החלה במתקפה
'מסור לנו מיד את מה שיש לך במעטפה!
וכאן בינתיים נסיים, ברגע אלים ובלתי מעודן
את המשך הסיפור תגלו בפרק אודות מרטין עדן.
