רפונזל והנסיך
בממלכה אחת מרוחקת קרה דבר מוזר.
הנביא המלכותי הדיח את הקיסר.
אומנם הוא שלט בחצי ממלכה,
אבל ביקש את כל היתר.
'יש לי תוכנית זדונית ובטוחה!
אשמיד את כל משפחת הכתר!
וכך אירש את הממלכה בהן צדקי.
מכיוון שהקיסר לא הותיר יורש חוקי'.
אך ליתר ביטחון אותו נביא רשע,
כישף עוד קסם כדי להגן על הירושה.
'גם אם לאותו קיסר ארור שאחסל,
למרות הכל, ישאר בחיים בן או בת.
כל התוכניות שלו ילכו לעזאזל.
אם יגלה על עברו בטרם גיל עשרים ואחת!.
לקיסר אכן נותרה בחיים רפונזל קטנה.
המשרתת זוליקה ידעה עד כמה היא בסכנה.
והמצב רק הלך מדחי לדחי,
לרפונזל היה כתם לידה מסגיר על הלחי!.
ליבה של המשרתת נמלא יגון וצער,
לכן נמלטה עם רפנוזל ליער.
היא לא ידעה מה תעשה,
אך לאחר יומיים היה לה רעיון מגובש,
היא מצאה לתינוקת מחסה
בראש מגדל שננטש.
זוליכה רצתה למנוע כל סכנה.
את רפונזל כולם בוודאי מחפשים!
לכן חסמה את פתח הכניסה,
ויצאה רק כדי להביא מצרכים.
השנים חלפו רפונזל הפכה לנערה,
ומעולם לא גזזה את שיערה.
רפונזל לא ידעה כי זה לא מקובל
צמה כל כך ארוכה בגובה מגדל.
רפונזל וזוליכה בנו באותו מגדל בית חלומות
על שטח של חצי קילומטר רבוע.
כשזוליכה ביקשה לעלות,
היא חזרה על המשפט הקבוע
'הייתי עולה לבד, אבל במקום להסתבך,
רפוזנל רפונזל שלשלי את צמתך'
היא לא הכירה אנשים ובכך אין שום פלא.
רפונזל לא ידעה שחייה עוברים כמו בכלא.
היא מעולם לא רצתה לבלות בחוץ.
זוליכה סיפקה עבורה את כל מה שנחוץ.
אבל משהו בתוך תוכה של רפונזל המשיך להתייסר
היה לה הכל, אבל משהו בכל זאת היה שם חסר.
סוד כמוס שאפילו לרפונזל טרם התגלה,
משהו הציק לה, וזה לא בגלל היא הייתה כלואה.
---
יום אחד זוליכה יצאה להציל גוזל של דוכיפת,
בשובה קראה לרפונזל באותו המשפט-
'הייתי עולה לבד, אבל במקום להסתבך,
רפוזנל רפונזל שלשלי את צמתך'
זוליכה הבחינה שמשהו בה פגיע ושביר,
אבל רפונזל לא הצליחה להסביר:
'כי בסוף מישהו צריך להיות אני.
יש חובות ויש שדים שרשומים כולם על שמי.
ריביות על חלומות בלי מועד לפרעון,
אשראי בלי הגבלה לרשות היגיון.
גם צבא של איש אחד צריך להנהיג,
גם כשמסכימים צריך לדעת להבליג.
נשאר לי לגלות את האור בעיניים
כמו ילד שלומד לרכב על אופניים.'
'רפונזל את קצת מדברת שטויות רק שתדעי,
אגב, ערכתי קניות, קניתי לך ויטמן די'.
------
יום אחד הגיע ליער נסיך ממלכת פיראוס,
שמו תמיד הלך לפניו, קראו לו פריסאוס.
הוא ראה משהו חשוד, והיה לגמרי מבוהל!
זו היתה זוליכה היורדת מראש המגדל.
פרסואס קרב בהילוך תוקפני,
וחיקה את זוליכה בקול צפצפני.
'הייתי עולה לבד, אבל במקום להסתבך,
רפוזנל רפונזל שלשלי את צמתך'
רפונזל חשבה שלזוליכה יש קול משונה,
אבל מה שראתה היה מעל ומעבר,
מעולם לא פגשה משהו שדומה,
לבן אדם בצורה בשל... גבר?!
רפונזל הבינה שזו הזדמנות,
והקשיבה לנסיך בעניין וסקרנות,
כשסיפר על ממלכתו עור פניה הִתְאַדֵּם
ואותו נסיך הבטי לשוב בהקדם.
פריסאוס הביא לה עץ פלסטיק בדייט השני,
במבט מפתה וחיוך חולמני.
לאחר חודשיים – שרשרת פנינים!
אבל כסף, זה כלום, לא עניין מהותי.
נדיבות שכזו לא הצליחה לשאת.
לא ביקשה דבר ופריסאוס המשיך לתת.
נתן לה בלי סוף, זה היה ניצחון,
כי נתן לרפונזל להרגיש ביטחון.
אבל לרפונזל כבר הייתה בטן מלאה,
למה זוליכה לא אמרה לה שהיא כלואה?.
יש בחוץ עולם?, למה היא לא מספרת!
אולי בגלל זה היא שקטה וקודרת?.
פריסאוס חיבק כשרפונזל בכתה.
נתן לה כתף והמון אהבה.
הבין את כל מה שביקשה לומר.
הוא גרם לרפונזל להאמין שאפשר.
לרפונזל היו המון שאלות
זוליכה השיבה עם צרור קלישאות.
וככל שניסתה לתרץ ולטרוח,
רפונזל הבינה שעליה לברוח.
כשפריסאוס הגיע לבקר למחרת,
היה לה תיכנון בריחה מפורט.
'הכי פשוט שנבנה מהמגדל רכבל
או שאעשה סנפלינג על חבל!'.
אבל פריסאוס השיב-
'את מנסה להסתלבט?
איך תסחבי את הצמה כשנימלט?'.
'לא שמעת על פרשת הכינים של סינדרלה?'.
'תן לי שעה ואסדר אבועגלה.'
'אולי בפעם אחרת... נתראה,
אה... אולי תסתפרי בתספורת קארה?
בעצם... בשביל תוכנית בריחה מוצלחת,
את צריכה לעשות קרחת!'.
'קרחת? אני? לוותר על כל השיער והאורך?.
אני לא מבינה פריסאוס, מה הצורך?.
'רפונזל? מה את שתויה?
כולם יודעים שבשביל לברוח, צריך זהות בדויה!.
תסמכי עליי, החושים שלך עוד חלשים,
בחיים שלך לא פגשת מספיק אנשים.
מכשפה כלאה אותך במגדל ללא כל הסבר,
ניסית לשאול אבל היא לא הואילה לדבר'.
רפונזל לקחה זוג מספריים מהמגירה,
וגזמה בבת אחת את כל שיערה.
הפתרון שמצאה בפריסאוס רק העמיק,
הוא היה מוכן לתת והמשיך ולהעניק.
ביטחון שכזה לא יכולה לשאת,
לא ביקשה מקלט, והתעקש לתת.
נתן לה בלי סוף, והיא לא נרגעה,
פריסאוס לימד על קרבה ומגע.
השניים נמלטו בסנפלינג מראש מגדל האבן
רפונזל נשרטה, ופרסואס חבש אותה בצמר גפן.
הוא נתן לה בגדים של נער אורוות,
אתה בעלי, אם ישאלו שאלות.
ולאחר שרפונזל רק קצת התקדמה,
פריסאוס הצית את שארית הצמה.
השניים הגיעו לעיר במרחק שלושים קילומטר,
ומה הלאה? כמובן!
הם חזרו לביתו ביוון.
בהזדמנות הראשונה התחתנו בסתר.
ומה אירע לרפונזל שהלכה אחר ליבה?
את זאת תגלו בפרק הבא.