?המשך קורותיה של רפונזל. מה יקרה כאשר הנסיכה הקרחת תגיע ליוון ותתוודע לאנשים שחיים בחוץ?-

האם רפונזל תרגיש שהיא ניצלה או שמשהו בה עדיין ירגיש כלוא? מה בדבר אותו הנביא הרשע שנשבע לרשת את הכתר?

הפודקאסט סיפורים לילדים בעברית גאה להציג את האגדה הטרנסג'נדרית העברית הראשונה בחרוזים ובסאונד תלת מימדי

בסגנון דולבי אטמוס

האזינו לחלק השני בסיפורה של רפונזל. האגדה העברית הטרנסג'נדרית הראשונה

פריסאוס היה נסיך יווני עשוי ללא חת,

הוא היה ג'נטלמן שדאג להעניק ולתת.

יום אחד באמצא יער או ג'ונגל,

שמע נסיכה במצוקה ששמה רפונזל.

הוא הציל את חייה, ואת ידה ביקש לקחת,

ובכל זאת שיכנע את אשתו לעשות קרחת.

אך נדמה שלפרסואוס היה סוד כמוס,

הוא נהג מדי באדיבות ובנימוס.

הוא סיפק לרפונזל את כל מה שנדרש,

אך משהו חסר בביתה החדש.

בשבועות הראשונים רפונזל היתה מעט דיכאונית,

לא היו לה חברים והיא לא דיברה יוונית.

אבל המשאלה שלה עוד לא התמלאה,

למרות הכל רפונזל הרגישה כלואה.

היא חשבה שכתב הלידה גורם לאנשים לרכל,

אבל הספק עדיין המשיך לחלחל.

היא רצתה לרכב על סוס ולירות בחץ וקשת,

אבל למרות שהשתחררה- לא הרגישה שייכת.

כשפריסאוס בילה במסאבה עם גברים רועשים,

היא נשלחה לחוג ריקמה עם כל הנשים.

לאחר חודש, היא היתה נחושה,

רפונזל שוב גילחה את ראשה.

מתחת לשמלה הייתה נועלת מגפיים,

וכשאיש לא ראה, היא לבשה מכנסיים.

חידה מוזרה, לא הצליחה לפתור,

תובנה שצמחה כמו מתחת לעור.

האמת לא היתה ניתנת עוד להכחשה.

רפונזל הוא גבר בגוף לאישה.

אך בטרם הייתה לה הזדמנות להתוודות,

רפונזל היתה זו שהעלתה חשדות.

בוקר אחד כשטיילה בחצר,

היא שמעה מהמחסון קול מצרצר.

היא נכנסה פנימה ו.... זעקה עד לב השמיים,

לפרסואס יש סנדלים עם כנפיים?

הוא היה נרגשת כולו תדהמה,

'אם פרסואס יכל לעוף, למה גזזתי את הצמה?,

מה פספסתי? מה אני לא קולטת?'

'רפונזל, תפסתי אותך מחטטת?.

הייתי מספר לך קודם, אבל צר לי, צר...

את הבת האובדת של כבוד הקיסר,

כמובן שזוליכה לא סיפרה לך ולא ידעת,

אסור לך לגלות עד גיל עשרים ואחת.

ומכיוון שהתחתנתי בסתר עם הנסיכה,

אני זה שארש ממך את כל הממלכה.

אם תצרכי עוד משהו, תמיד אשמח לתת

"נתת כל דבר בעולם, מלבד האמת,

ומה אם זוליכה, אמרת שאני חטופה,

היא הגנה עליי וחשבתי שהיא מכשפה!

עכשיו אני מתגלה לי כל ההסבר,

לכן היא לא יכלה לספר!

"וגם אני לא יכול לתת לך סיבה,

אני מגן עלייך ועושה לך טובה!"

אם רק הייתה לי ברירה.

נשמעת משכנע,

זאת אזהרה אחרונה.

נמאס לי, להקשיב.

חלמתי על טבעת ובעל,

אבל לחיות איתך זה כמו לשתות רעל,

עם קרח.

אל תגיד לי 'מאמי הבנתי',

ואם תפסיק טיפה להיות כזה אנטי.

שוכח?- אמרת שתגן עליי, תקשיב לי.

"הסנדלים עם הכנפיים, הזמנתי חלקי חילוף,

למה אני צריך לעמוד עכשיו כמו ילד נזוף

ילד תתקדם, אין לי כוח,

לך חפש על מי לצעוק ולנבוח.

פרסאוס !.

וכשבאף שוב מדגדג לי ניחוח,

של מסבאה שהעדפתי לשכוח,

חפש לך תירוץ אחר.

נמאסת!.

אם ירשתי ממלכה ואתה הגנב,

לא אכנע לפני דו קרב!.

החרב של רפונזל הונפה מתוך הנדן,

פריסאוס נמלט כמו עכבר קטן,

אך היה מלא זעם, צרח וכעס,

הוא קרב עם חרבו בצעד מהוסס.

_(SFX(

זה היה צפוי שבתוך מהלך,

כלי הנשק של פריסאוס יושלך.

שיחות מאוחרות שסיננת,

בארוחות אתה פתאום התעניינת,

חידשת.

יש חושים, שדי חשוב לפתח.

חוש היגיון, וחוש של צדק וריח.

הבנת?

עכשיו אחזור לממלכה שלי,

הביתה.

"יש לי אומנם עצבים חלשים,

אבל אני לא מרביץ לנשים.

עכשיו, שחררי אותי, מאוחר"

"קודם כל מעכשיו,

תדבר אליי בלשון זכר".

"אני לא מבין, אני קצת מבולבל"

"הייתי כלוא אבל לא רק במגדל".

"אם אכפת לך, אני קצת לא נושם"

"וכן, החלטתי להשאיר את השם,

היום אני יכול לומר בביטחון,

פשוט נולדתי בגוף הלא נכון".

"יא תראה איזה יופי של פודל!"

ופריסאוס מיד נלחץ מרפונזל.

חרבו של רפונזל התגלגלה לחצר,

פריסואס לא חס ומיד הסתער.

"הייתי מאחל לך המון בצלחה,

אבל רפוזנל רפונזל קבל את חרבך'

זוליכה זרקה את החר ב במבט משולהב,

ורפונזל עשה זאת!, הוא ניצח בקרב!.

"זוליכה, איך מצאת אותי?

איך ידעת לאן להגיע?"

"זה לא משנה. משהו שטותי.

סגרתי דיל עם איסמעיל הניה".

וזוליכה שגילתה אהבה ומסירות,

שבה עם רפונזל למולדתן בקיסרות.

"רפונזל אני רואה ליד דוכן

של פיסטוק חלבי

עוברת תהלוכה,

והנה הנביא".

צעדו נכבדים מסין, צרפת ומדגסקר,

וכולם פנו אל עבר הכיכר.

הנביא פנה לקהל שעמד במקום,

ובתוך זמן קצר- החל לנאום.

'לפני עשרים ואחת שנים בדיוק,

אירע אסון שבילנו חוקק,

הוד רוממתו כבוד הקיסר,

הלך בדרך כל בשר.

ואם בכל זאת יש

יורשת או יורש,

שבכל זאת מסתתרים,

הם קיבלו 21 שנים – זמן מקסימלי

וכעת כולנו חוגגים- אני הקיסר הרשמי והפורמלי

כי היה צורך בנביא מוכשר,'

שיוכיח שאפשר,

מול עם מפושר

וחזון מגושר

למען עתיד מאושר.'

הקהל תחילה שתק,

אך כבר לא למחול,

קול של אישה נזעק

'אין לנו מה לאכול!,

'עשרים ואחת שנים אתה נואם ורק מבטיח,

הגיע הזמן שאתה תשלם. אל תאשים ואל תטיח!".

"יאללה יאללה, אני הקיסר ואלו חוקי היקום,

אם קם יורש, זו ההזדמנות שלו לקום!.

אף אחד?. אז אתם תרעבו ואני אוכל שטרודל"

וממרפסת סמוכה, קפץ על חבל – רפונזל".

רפונזל מיד תפס עמדה,

כולם הבחינו על הלחי בכתם הלידה.

'אבל ציוותי להרוג את הנסיכה זה בלתי אפשרי'

שרדתי בזכות זוליכה. ועברתי עידכון מגדרי.

בינתיים זוליכה, שגנבתה מפריסאוס את סנדליו המעופפים,

המריאה מעל להמון העם שעמדו מצופפים.

זוליכה טסה מהכיכר ועד לצריח שבצומת,

ותלתה מעל כולם שלט שנראה כמו פרסומת.

על השלט צולמה בהגדלה

תעודת הלידה"

"איך אני יורדת מכאן, כמעט התנגשתי בפרוג'קטור

איך אני מכבה לסנדלים האלה אתה הפרופלור?"".

"יש כאן מתחזה"

הנביא החל לצעוק.

"איפה השומרים? שילחהו לצינוק".

רגע, מה אתם עושים לי, אני אתן לכם העלאה במשכורת,

עזבו אותי אתם לא רואים? זו הונאה של התקשורת".

ולאחר עשרים ואחת שנים אותו נביא אכזר,

סיים את דרכו בבית המעצר.

רפונזל מכר את חפצי הנוי שקנה לעצמו הנביא בכספם של האזרחים,

הוא נמשח לתואר הקיסר, ודאג שכולם יהיה בטוחים.

ולכל אשר פנה רפונזל בארומונו,

זוליכה נותרה יד ימינו,

ומאז ועד היום, פתח כל נאום בשורה המתבקשת,

לא תקדמו את הממלכה במאום. אם תעסקו רק ביורש או ביורשת.