העובדה שכדי להתגרש בישראל צריך לבקר במסדרונות בית הדין הרבני יכולה להסביר בקלות את הצמיחה הענקית שחלה בתחום ה״ידועים בציבור״ בשנים האחרונות, שנותן אלטרנטיבה למוסד הנישואין, בו בוחרים מדי שנה יותר ויותר זוגות.
אך האם מדובר בבחירה של בני הזוג או בקביעה של בית המשפט?
בישראל, גם בשנת 2022, לא קיים חוק אחד ברור המגדיר את סטטוס הידועים בציבור. כל מקרה יבחן לגופו ויפסק לפי נסיבות העניין הספציפי ולפי כושר השכנוע של הצדדים את בית המשפט.
ואל תטעו לחשוב שהשכנוע הזה יהיה פשוט. בני הזוג יצטרכו להוכיח שקיימו מערכת יחסים, על כל היבטיה האישיים והאינטימיים ביותר. זו חדירה עמוקה לפרטיות, אותה זוג נשוי לעולם לא יצטרך לעבור.
בפרק 27 של הפודקאסט נדבר על העולם הסבוך וחסר הוודאות של הזוגות הידועים בציבור, ונלמד איך גם כאן, כמו בכל תחום אחר, הסכם אחד יכול לחסוך לכם המון.
בין היתר נדבר בפרק על:
• מהם תנאי הסף אותם צריכים בני הזוג לקיים על מנת להיחשב ידועים בציבור?
• מדוע משך זמן מערכת היחסים או מגורים משותפים לא בהכרח מהווים אינדיקציה מספקת לקיום מערכת זוגית?
• מה מבחין בין ידועים בציבור למאהבים, ואיך מערכת יחסים של לא פחות מ-17 שנים בין התובעת למנוח לא עזרה לה לעמוד ברף על מנת להחשב כידועה בציבור?
• מהו ״דבר מה נוסף״ שיצטרכו בני זוג ידועים בציבור להוכיח על מנת להיות שותפים ברכוש זה של זו?
• האם ישנם מצבים בהם ניתן לבצע חלוקה לא שוויונית ברכוש של ידועים בציבור כפי שיוכלים לעשות זוגות נשואים?
• מהם ״מזונות אזרחיים״ ומתי אפשר לתבוע אותם?
• ואולי הנושא הנפוץ והנפיץ ביותר בהקשרי ידועים בציבור – מהם התנאים שיצטרכו בני הזוג לקיים על מנת לרשת אחד את השנייה?
___
אוהבים את הפודקאסט? דרגו אותנו באפליקציה האהובה עליכם
> לקבוצת הפייסבוק בית ספר לקארמה טובה
> לבלוג 3 סיפורים מהשבוע החולף
> האינסטגרם שלנו
> לאתר משרד עורכת דין רות דיין-וולפנר:
www.ruthdayan.co.Il
