Shownotes
הפרק השישי דן בהבדל בין החסיד (שאינו מתאווה לרע) לכובש את יצרו (שמתגבר על תאוותו). הרמב"ם מחלק בין מצוות שכליות (מוסר טבעי) שבהן המעלה היא להיות חסיד שסולד מהרע, לבין חוקים (מצוות שמעיות) שבהן המעלה היא לרצות את המעשה ורק "גזירת השם" מונעת את עשייתו