Shownotes
כיצד משה רבינו היה אכן "עניו מאוד מכל האדם", כאשר היו לו מעלות הנפלאות שלא היו לאיש מעולם? * כיצד האמוראים רב יוסף ורב נחמן חלקו על המשנה הקובעת "משמת רבי בטלה ענווה ויראת חטא", ואמרו שמעלות אלו לא בטלו? * מדוע כל אחד מהם דיבר רק במעלתו שלו ולא ציין את מעלתו של חברו? * האם מעלת הענווה מביאה למעלת יראת חטא, או להיפך? * וכיצד בכלל רב יוסף מכריז על עצמו שהוא ענו, הרי זה לכאורה הפך הענווה? * ההשוואה בין ענוותנותו של רב יוסף לענוותנותו של משה רבינו * ומה עומק ההגדרה של רב יוסף על עצמו "רב תבואות בכוח שור"? * האם התורה שאנו לומדים משנה את מציאותנו או לא? * מדוע רב נחמן חשש כל חייו שייכשל חלילה בגניבה ומה הוא עשה למנוע זאת? * שני עומקים נפלאים ומחודשים בגדרה של מידת הענווה * ומהי ההוכחה הניצחת לכך שאכן "רבי לא מת"?
